<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן רנ"ט</h1>
<h2>דף ה:</h2>
יורה יורה אלמא גמיר כו'. כן פי' ר' מאחר ששאל ר' חייא מר' שידין ואמר לו ידין הרי כבר נתן לו רשות שאם יטעה ויחייב את הזכאי ויקח מידו ויתן לחייב דפטור שהרי הפקר ב"ד הפקר הכי נמי אם בא הוראה לפניו ויטעה ויטמא את הטהור ויטהר את הטמא הכי נמי דפטור אם טעה בשיקול הדעת. א"כ אמאי תו איצטריך ליה לר' חייא למימ' יורה יורה והיינו למישקל רשותא למה לי ומשני כדתניא וכו' מפני שיש מקשים על זה מאי קא מותיב אי גמיר רשותא למישקל למה לי ואפילו (נמי) [הכי] דצריך ליטול רשות ונפקא מינה שאם יטעה לא ישלם דהא לקמן דישלם מביתו משום הכי פיר' כו' מ"ר. ואי קשיא היכי משכחת לה הלא פשרה קבלו עליהם הפשרה שיראו הדיינים בענין אחד הם (אין) עושין פשרה ודין נמי אם קבלו עליהם מה שיעשו שנים או אפי' אחד אין יכולין לחזור בהן ואם כן אינה יפה מכח בית דין יש לומ' דבהכי יפה שאם היו שלשה או שנים ואמרו בעלי דינין שהם רוצים פשרה והלך האחד ועשו השנים פשרה אינם יכולים לחזור בהן ואם אמרו שהם רוצים דין ואם עשו שניהם יכולים לחזור בהן. ואי נמי אם שנים עשו פשרה בעל כרחם של בעלי דינין כגון שראו שאין דבר תלוי בדין ושעה צריכה פשרה אין יכולין לחזור. אבל שלשה דלא קבלוה עלייהו אלא דנין בעל כרחם אין יכולין לחזור.
